הפחד מההתקף הבא, ולמה הוא החרדה האמיתית

יש רגע אחד, אחד בלבד, שהופך את ההתמודדות עם חרדה לקשה פי כמה וזה לא רגע ההתקף עצמו זה הרגע שאחריו

כי כשנגמר ההתקף, כשהדופק מתחיל להירגע, כשהנשימה חוזרת לאט לאט שם נכנס פחד אחר פחד שקט יותר פחד מסוכן יותר הפחד מהפעם הבאה

זאת לא רק חרדה זו חרדה מהחרדה

ההתקף עצמו קשה ככל שיהיה עובר אבל הזיכרון שלו נשאר חרוט עמוק במוח, בגוף, במערכת העצבים

והפחד מתי זה יקרה שוב איפה זה יתפוס אותי מה יקרה אם לא אצליח להירגע אם אאבד שליטה אם אחרים יראו אם אקבל התקף באמצע פגישה, בכביש, ליד הילדים

הפחד מההתקף הבא הופך להיות פצצה מתקתקת הוא משנה התנהגות מצמצם מרחבים מוביל להימנעות וגובה מחירים כבדים

אנחנו לא חיים את ההתקף הבא אלא את המחשבה עליו המוח בונה תרחישים הגוף מתכווץ מראש מערכת העצבים מגיבה לפני שיש בכלל גירוי ממשי

וזה בדיוק מה שמזין את החרדה שוב ושובכי ככל שננסה לשלוט בה ככל שנשתדל למנוע אותה ככל שניזהר כך היא מקבלת יותר נוכחות

זוהי לא חרדה רגעית זו מערכת הפעלה פנימית שמכוונת כל הזמן לחיפוש סכנה ואז גם אם אין איום המערכת פועלת כאילו יש

אנשים חיים חיים שלמים עם פחד שקט מתחת לחיוך מאחורי תפקוד חיצוני קיים פיק ברכיים פנימי דריכות תמידית עייפות שאין לה סיבה רפואית שינה לא רציפה קושי להירדם יקיצות עם תחושת בהלה הימנעות מנסיעות, קניונים, פגישות מחשבות טורדניות עיסוק יתר בגוף בקרה אינסופית על מה אני מרגיש

והכל כדי לא לחוות את ההתקף הבא

קודם כל מבינים שהמטרה היא לא לשלוט בהתקף ולא למנוע אותו בכוח אלא לשנות את התגובה שלנו אליו ואת הציפייה לקראתו

כי מה שמזין את החרדה הוא לא האירוע עצמו אלא הסיפור שסביבו הפירוש התגובה המעגל

וברגע שמבינים את זה אפשר להתחיל לפרק את המעגל

כשהמוח לומד שאין סכנה כשהגוף מבין שהוא לא צריך להיכנס לכוננות כשהתגובה הופכת להיות רגועה ולא נבהלת שם מתחיל השחרור האמיתי

הפחד מההתקף הבא הוא סימן שהגוף שלך רוצה ביטחון שהנפש שלך מחפשת קרקע יציבה ושהגיע הזמן להפסיק לברוח ולהתחיל להקשיב

יש דרך לצאת ממעגל הפחד כשהמנגנון מקבל עדכון כשהתגובה משתנה כשהשקט לא רק חיצוני אלא פנימי

ואת זה אפשר להשיג עם ידע נכון הכוונה מדויקת ותהליך שמחבר אותך בחזרה לעצמך