אם המוח שלך יודע לייצר חרדה , הוא גם יודע לייצר שקט.

הרבה אנשים שמגיעים אליי אומרים את זה במילים כמעט זהות: "אני לא מצליח לשלוט בזה. החרדה פשוט קופצת עליי, כאילו יש לה חיים משלה."

וזה באמת מרגיש, כאילו משהו חיצוני משתלט על הגוף: דופק מואץ, תחושת מחנק, סחרחורת, בלבול, תחושת ניתוק. לפעמים אפילו מחשבה שאולי "אני משתגע", או "הפעם זה באמת לא יעבור".

אבל האמת הפשוטה והעמוקה היא זו: החרדה לא נחתה עליכם מבחוץ. היא יצירה פנימית של המוח, הגוף, מערכת העצבים והרגש.

וכאן מגיע הרעיון החשוב.

אם הצלחתם, גם בלי להתכוון, ליצור חוויה כל כך עוצמתית של חרדה, זה רק מוכיח שיש לכם בתוככם מערכת פועלת, חיה, בעלת עוצמה שיכולה גם ליצור חוויה אחרת.

החרדה היא לא חולשה, היא עדות לכוח שצריך כיוון מחדש.

חרדה היא חוויה שנוצרת מבפנים. היא שילוב של מחשבות, רגשות, חיווטים במוח ותגובות בגוף. אבל מה שעצוב הוא שלרובנו, אף אחד לא לימד איך המערכת הזו באמת עובדת.

במילים אחרות, המוח שלכם עושה את העבודה שלו. הוא פשוט משתמש בתבנית שלמד פעם מזמן. תבנית של פחד. תבנית של דריכות. תבנית שמטרתה להגן, אבל בפועל, היא כבר מזמן מגבילה.

וכמו כל תבנית שנלמדה, אפשר גם ללמד את המוח משהו חדש.

החרדה נוצרת, לא נוחתת. ולכן היא גם ניתנת לשינוי.

כשהגוף נכנס לחרדה, זה קורה אוטומטית, נכון. אבל זה לא אומר שזו גזירת גורל.

כי כל אוטומט, גם אם הוא חזק, גם אם הוא חוזר שוב ושוב, נוצר מהתניה. מהרגל, מהישרדות, מהפחד להרגיש משהו שפעם היה כואב מדי.

אבל בדיוק כמו שהמוח שלכם התרגל לייצר תגובת חרדה, הוא יכול גם ללמוד איך לייצר תגובה של ביטחון, רוגע, ויסות.

הוא לא נבנה רק כדי לברוח. הוא גם יודע להירגע, לשחרר, לנוח, ולהרגיש בטוח.

אז איך עושים את זה בפועל?

השלב הראשון הוא להבין: החרדה היא לא האויב. היא לא מחלה. היא לא "קלקול".

היא שפה פנימית, צעקה של המערכת שאומרת: "אני לא מצליחה לשאת את זה יותר."

וברגע שמתחילים לזהות את הדפוסים, מה מפעיל את החרדה, איך היא מתפתחת, מה מחזיק אותה במקום, אפשר להתחיל לפרק אותה, שלב אחר שלב.

וזה בדיוק מה שאני עושה עם האנשים שאני מלווה. אני לא "מרגיע" את החרדה. אני עוזר למוח ולגוף להבין שהיא כבר לא נחוצה. שהם יכולים לבחור תגובה חדשה, וליצור חוויה אחרת.

לסיום, מסר חשוב לכל מי שקורא את זה.

אם אתה מרגיש שהחרדה משתלטת עליך, תזכור, זו לא חולשה. זו לא עדות לכך שאתה "שבור".

זו הוכחה לכך שיש בך מערכת פועלת, חיה, מגיבה, ושהיא פשוט מחפשת דרך אחרת להתמודד.

אם הצלחת לייצר חוויה כל כך חזקה, גם בלי להתכוון, יש לך גם את היכולת לייצר חוויה אחרת.

לא מושלמת. לא סטרילית. אבל כזו שתחזיר לך את השקט, את היציבות, ואת התחושה שאתה שוב נוכח בתוך החיים שלך.

והדבר הכי חשוב, אתה לא לבד בזה. ויש דרך אמיתית לצאת מזה.