חרדה זו לא גנטיקה יש גורם משפיע גדול יותר

כיום ידוע, שהגורם שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר

על דפוסי חשיבה, אמונות, הרגלים, הבריאות

והבריאות הנפשית שלנו, זו הסביבה.

ההשפעה של ה   DNAזניחה ביחס להשפעה של הסביבה.

עד גיל 7, זה הזמן שבו המוח שלנו נמצא במצב של קליטה

והעברת מידע לתת המודע. בזמן הזה מתקבעות

ומודפסות למערכת ההפעלה בתת המודע,

האמונות, דפוסי החשיבה, ההרגלים וההתנהגויות,

והוא פועל על פי התכנות.

אין לו יכולת שיפוטית, הוא פשוט פועל.

ישנה הסביבה החיצונית:

מזג אויר, מיקום גאוגרפי וכמובן מעגל האנשים מהסביבה הקרובה.

וישנה הסביבה הפנימית: המוח המודע, זהו חלק יצירתי שיש לו יכולת

ללמוד, להתחדש ולאסוף ידע בצורות שונות.

כמו למשל קריאה, צפייה בסרטים, הרצאות,

אפשר בקלות להכניס אליו הרבה ידע חדש. זה לא משנה דבר, מכיוון

שזהו חלק נפרד מהחלק במוח ,שבו נמצא תת המודע.

אלו שתי מערכות נפרדות. כל עוד  המידע החדש לא יועבר לתת המודע, הוא ימשיך לפעול מתוך ההרגלים שעל פיהם תוכנת. ובהגדרה אנחנו לא רוצים לשנות הרגלים בקלות.

כדי  לשנות הרגלים צריכים להתקיים שלושה תנאים.

1 . מצב קליטה - להכניס את תת המודע

למצב דומה לזה שהיה בגיל צעיר "מצב קליטה", בו נקלט והודפס כל המידע.

הזמן הטוב ביותר לעשות זאת הוא לפני השינה, על ידי האזנה לתכנים חדשים.

2 .שינון וחזרתיות  - לחזור ולתרגל שוב ושוב הרבה פעמים, בלי קשר

לתוצאות. הן יגיעו בעקבות התרגול ולא להפך.

וכמו בכל תהליך למידה צריך להמשיך עד שזה מצליח.

3. לשנות את התכנות של תת המודע, לקבל כלים וידע.

הדרך הטובה והפשוטה ביותר היא להמשיך לעקוב אחרי התכנים כאן באתר

לשמוע, לקרוא, להאזין ולקבל את הכלים והידע

כיצד לעשות את זה נכון בשיטת "הטריגון".